עיריית נצרת עילית נ' איילון חברה לביטוח בע"מ

החלטה

המשיבה הגישה תביעה לנזקי רכוש כנגד מבטחתה – המבקשת – בביטוח על פי פוליסה לנזקי רכוש.

על פי הנטען בכתב התביעה במהלך השנים 2006 – 2007 אירעו חמישה אירועי פריצה לבתי הספר הנמצאים בבעלות המשיבה והמכוסים בפוליסת הביטוח.

המבקשת בכתב הגנתה טענה כי חלק מהאירועים הנטענים התיישנו.

בדיון שהתקיים ביום 31.5.2010 הוריתי לצדדים לסכם בטענה זו והצדדים הניחו בפני את סיכומיהם.

כתב התביעה הוגש ביום 22.9.2009. האירועים אשר נטען כי התיישנו אירעו ביום 11.2.2006, 30.3.2006 ו- 13.9.2006.

המשיבה בסיכומיה טוענת כי נשלח מכתב על ידי המבקשת בתום שנתיים מהמועד בו שלחה המשיבה דרישה ולפיו היא מציעה פיצויים בגין המקרים הנטענים. לכן מכתב זה מהווה הודאה בכתב במקצת מהזכות כך שמניין הימים לצורך ההתיישנות מתחיל מאותו מועד. בנוסף טוענת המשיבה כי אין להביא בחשבון את התקופה ממועד משלוח הדרישה ועד מתן התשובה על ידי המבקשת. עוד טוענת המשיבה כי היה על המבקשת לנהוג בתום לב ולהתריע בפני המשיבה במכתב שנשלח ובו העלתה ההצעה לצורכי פשרה כי תקופת ההתיישנות עומדת להסתיים.

המבקשת טוענת בתגובתה כי על פי החוק תקופת ההתיישנות היא שלוש שנים ממועד אירוע המקרה. המשיבה אינה יכולה להעלות טענה כנגד ההתיישנות מאחר ולא טרחה להגיש כתב תשובה לכתב ההגנה.

דיון והכרעה:

תקופת ההתיישנות הקבועה בסעיף 31 לחוק חוזה הביטוח, תשמ"א – 1981 הינה לשלוש שנים.

לכן על פי הוראות החוק שלושת האירועים המוזכרים לעיל התיישנו.

מסכים אנוכי עם הטענה כי תובע המגיש תביעתו מעבר לתקופת ההתיישנות הקבועה והנתבע מעלה טענת התיישנות מן הדין כי התובע יגיש כתב תשובה. מטרת כתב תשובה היא העלאת טענות נוספות מעבר לאלו שנטענו בכתב התביעה ויש כדי להשיב לאמור בכתב ההגנה. לכן העלאת טענות שיש בהן כדי להאריך את תקופת ההתיישנות מקומן בכתב תשובה. עמד על כך בית משפט העליון בע"א 7261/97 שרבני נ. שבירו, פ"ד נד(4) 464, 474:

"לפיכך אם רצו התובעים לפתוח פתח לדיון בטענתם כי התביעה לא התיישנה – בין מן הטעם שהליקויים נוצרו במועד מאוחר מזה שטענו המשיבים ובין מן הטעם שנעלמו מהם מסיבות שלא היו תלויות בהם, שאותן לא יכלו למנוע – היה עליהם להגיש כתב-תשובה ולטעון בו את העובדות המבססות טענות אלה (ראה: ע"א 244/81 פתאל נ' קופת חולים של ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל [1], בעמ' 684; ע"א 2167/94 בנק למסחר בע"מ נ' שטרן [2]; רע"א 1211/97 כלל השקעות בנדל"ן בע"מ נ' חגי [3])."

בשים לב לכך המשיבה אינה יכולה לשמיע טענות לפיהן התביעה לא התיישנה מחמת האמור בסעיף 9 לחוק ההתיישנות או בשל חוסר תום לב.

לכן אני מורה על דחיית התביעה מחמת התיישנות בכל הקשור לאירועים מיום 11.2.2006, 30.3.2006 ו- 13.9.2006.

בנסיבות העניין אין צו להוצאות.

המזכירות תמציא העתק מהחלטה זו לבאי כח הצדדים.

ניתנה היום, ט"ז תמוז תש"ע, 28 יוני 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: